London
Let me take you by the hand
And lead you through the streets of London
I'll show you something to make you change your mind
הסיורים איתנו שונים ממה שרובכם מכירים. הם נערכים בקבוצות קטנות ואינטימיות, יש בהם אותנטיות, קסם מיוחד ואווירה אישית הנותנת לכל אחד מכם יכולת להקשיב, לראות, לחוש ולטעום מהמקומות הכי מסקרנים, מעניינים וצבעוניים בלונדון.
הסיורים בקבוצות קטנות הם חוויה מיוחדת המאפשרת הליכה בסמטאות נסתרות, כניסה למקומות מיוחדים, נשנושים, פינוקים והפתעות בקיצור, סטייל אנגלי במיטבו !
במהלך הסיורים נבקר במקומות שלא הייתם מגלים לבד, לצד שווקים תוססים, אומנות, בתי קפה וגלריות עם שיק וטרנד לונדוני.
אשתף אתכם בסיפורים מעניינים ומרתקים, ואגרום לכם ליהנות ולהתאהב בלונדון מזווית אישית ומקומית.
אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר ולבחור בסיור קבוצתי או פרטי.
הסיורים שלנו
הסיורים מתקיימים במתכונת פרטית או קבוצתית
(עד 10 אנשים בקבוצה)
אנא מלאו את טופס ההרשמה בהתאם לבחירתכם ונתאים עבורכם סיור בלתי נשכח.
המקום שבו הכל התחיל והפך ללונדון של המחר.
הסיטי של לונדון, ניגודיות בין ישן לחדש ושילוב של אדריכלות לשימור לצד ארכיטקטורה מודרנית, שילוב של חליפות ועניבות קלאסיות לצד שיק מודרני וחדשני. אזור מלא סטייל והיסטוריה.
לונדון היא בירת תרבות המוסיקה והבית של להקות הרוק הגדולות בעולם. סצנת המוסיקה התפתחה בסמטאות הסוהו במועדונים ובפאבים שהם לב החברה הבריטית. סיור מוסיקה ופאבים מתקיים בשעות הערב, כולל טעימות בירה ומיועד לגילאי 18+.
טיול בשכונת שורדיץ' בסמוך לשוק ספיטפילד.
שכונה צעירה, היפסטרית וצבעונית שהיא בפועל סטודיו אחד גדול של אומנות רחוב. בסיור נשוטט בסמטאות ובפינות הבילוי הססגוניות ונכיר מקרוב את אחד האזורים היפים ביותר בעיר.
לפעמים זה פשוט קשה לבחור ורוצים לראות הכל !
אז עשיתי לכם את החיים קלים, הצטרפו אלי לסיור כייפי באיזור הסוהו הססגוני, בשילוב שכונת קובנט גרדן. סיור מהנה, קליל ומתאים לכל גיל.
Secrets of London
כאן תוכלו למצוא כמה מהסודות של לונדון וסיפורים שאולי לא הכרתם.
לעוד פוסטים וכתבות על לונדון, עקבו אחרי:
משוגעים, רדו מהגג !
ב 1969, נערכה על גג בניין ברחוב צר במרכז לונדון, ההופעה החיה האחרונה של להקת הביטלס. המון נכתב על הקונצרט הספונטני הקצר בן 42 דקות בה ניגנו חברי הלהקה בקור הלונדוני של חודש ינואר בפני קהל של שוטרי משטרת לונדון שעלו לגג ובמבוכה ״בריטית” ביקשו מהביטלס להפסיק לנגן בעקבות תלונות של השכנים שמבקשים ״להפסיק את הרעש״. חברי הלהקה שהיו כבר רגילים להתמודד עם המשטרה באירועים קצת יותר חמורים, המשיכו לנגן והתעלמו מהשוטרים עד שלא נותרה בידי השוטרים ברירה והם נאלצו לנתק את המגברים ואת החשמל ובצעד סוריאליסטי זה הם סיימו את ההופעה האחרונה של הביטלס ולמעשה הורידו את המסך על קריירה ארוכה ומפוארת של הלהקה הגדולה והמצליחה ביותר בעולם!
ג'ון לנון סיכם את המופע ואמר לנוכחים ולשוטרים:
"אני רוצה להודות לכם בשם הלהקה, מקווה שעברנו את האודישן״
המופע תועד כחלק מסדרה תיעודית שפורסמה רק לאחרונה ונקראת Get Back כשם השיר האחרון שהוקלט באלבום האחרון Let It Be. בכמעט 9 שעות חושפת הסדרה באופן בלתי רגיל את הקסם ואנושיות של חברי הלהקה בעת הקלטת האלבום.
הצטרפו אלי לסיור ״מוסיקה ופאבים״ שאני עורך בלונדון ובין היתר נבקר במקום בו נערכה ההופעה ובעוד מקומות מופלאים של אומנים רבים בסצנת הרוק הבריטית.
הבול של בתולת הברזל
רשות הדואר הבריטית (Royal Mail) פרסמה שלהקת הרוק הכבד Iron Maiden (בתרגום: ״בתולת הברזל״), שהוקמה בצפון לונדון בשנת 1975, מצטרפת לביטלס, פינק פלויד, קווין והרולינג סטונס כאחת מהלהקות הבריטיות שזכו להופיע על בולים של בריטניה.
קימיים ויכוחים בין מדינות מי המציא את הבול במתכונתו הנוכחית אבל ככל הנראה הזכות שמורה לבריטניה, שבשנת 1840 פרסמה את הבול הראשון בעולם המכונה ״הפני השחור״ בול שערכו היה פני אחד ועל רקע שחור היה דיוקנה של מלכת בריטניה בעת ההיא, ויקטוריה. אחד הדברים המיוחדים השמורים רק לבול הבריטי, הוא שבניגוד לכל שאר מדינות העולם המחוייבות לציין את שמן על הבולים שהן מנפיקות, לבריטניה ניתנה זכות ראשונים שלא לכתוב את שמה על הבולים שאותם היא מנפיקה, כפי שקיים עד עצם היום הזה !
להקת איירון מיידן הוקמה על ידי הבסיסט סטיב האריס והגיטריסט דייב מארי והפכה במהרה ל״אגדת רוק״ ולאחת הלהקות המשפיעות והמוערכות ביותר בעולם בתחום מוזיקת הרוק הכבד. הלהקה הוציאה 36 אלבומים שונים שעל עטיפותיה הצבעוניות והמרהיבות יש דמות מצויירת של שלד מפלצתי הידוע בשם אדי ("Eddie") שהופיע בצורות שונות ויש יאמרו מפחידות. הלהקה הופיעה ברחבי העולם ולראשונה בישראל בשנת 1995. לצערם הרב של המעריצים הרבים בארץ, בעקבות מגיפת הקורונה, הלהקה ביטלה את הופעתה שתוכננה להתקיים בישראל ב- 2020.
כמוזיקאי ואוהד נלהב של מוסיקת רוק בריטית, אשר מקדיש לכך את אחד מהסיורים המיוחדים שלי בלונדון, אני נרגש מסדרת מהבולים החדשה, שמעבר להערכה הגדולה והמקום המכובד שרשות הדואר נותנת ללהקה, סדרת הבולים עצמה מרהיבה ביופייה מתוך ציורי האלבומים ומתוך רגעים מהופעות חיות.
הספסל בסוהו
באחד הימים התנגן ברדיו שיר יפה עם שורה שחוזרת על עצמה “An empty bench in soho square “ ששרה זמרת עם קול נפלא.לא הכרתי את השיר הזה אבל השורה הזו התנגנה לי בראש וכשחזרתי הביתה החלטתי לחפש אותו. השיר נקרא “Soho Square“ ושרה אותו הזמרת הבריטית Kirsty MacColl. אהבתי מאד את השיר והורדתי אותו לרשימת השירים שלי.
באחד הימים הגשומים, בדרך לסיור מוזיקה ופאבים עברתי בסוהו של לונדון דרך פארק קטן וציורי שנמצא בלב השכונה ונקרא ״Soho Square”, נזכרתי בשיר והקשבתי לו באוזניות תוך כדי שיטוט בין הספסלים הריקים שהיו מפוזרים ועליהם כנראה הוא נכתב. לפתע נעצרתי מול אחד הספסלים וצמרמורת עברה בכל גופי. על אחד הספסלים היה שלט קטן עם הכיתוב:
One day I’ll be waiting there״
״No empty bench in Soho Square
שמעליו מופיע שם הזמרת ומתחתיה שורה נוספת 1959-2000. התיישבתי על הספסל ובהתרגשות גלשתי באינטרנט וקראתי אודות הזמרת שהופיעה ויצרה מוסיקה בשנות השמונים והתשעים ונהרגה ב-18/12/2000, בגיל 41, מפגיעה של סירת מנוע בזמן שהגנה על שני ילדיה שהיו עמה במים במהלך חופשה משפחתית במקסיקו.
מאז אותו יום, בכל פעם שאני עובר ב-Soho Square, אני עוצר ליד הספסל שלרוב יושבים עליו אנשים אשר נהנים משקט ושלווה בפארק ואני בספק אם הם מכירים את הסיפור, וחיוך עולה על פני כי ״No empty bench on Soho Square”
לזכרו של ג'ון לנון
ג׳ון לנון אחד מכותבי השירים המשפיעים ביותר ברוקנרול, אחד המוסיקאים הגדולים בהיסטוריה ומייסדי להקת הביטלס נרצח בפתח ביתו בניו יורק ב שהוא בן 40.
מעט יודעים שלג׳ון לנון יש סיפור ילדות לא פשוט והוא למעשה איבד את אימו פעמיים !גלנון נולד בליברפול בשנת 1940 בעת מלחמת העולם השנייה. אביו שהיה מלח בצי הסוחר העביר את תקופת המלחמה מחוץ לאנגליה וכמעט שלא נכח בבית. בתקופה הזו אימו, ג’וליה קיימה יחסים עם גבר אחר, הרתה לו וכתוצאה מהריון זה נולד ג’ון לנון.אימו סרבה לקבל את אביו לאחר שחזר לאנגליה והתקשתה לטפל בג׳ון הצעיר. לאחר לחץ משפחתי כשג׳ון בן 10 הוא הועבר לטיפולה ואחריותה של אחות אימו אשר גידלה אותו כבנה וניסתה לנתק בינו לבין אימו.ג׳ון אמר פעם ״אמי פשוט לא היתה מסוגלת להתמודד עם החיים, בעלה ברח לים, המלחמה היתה בעיצומה והיא פשוט לא הייתה מסוגלת לטפל״ג׳ון הילד, גדל והתחנך אצל דודתו מימי, אשר דאגה לו לאחר שסברה שהתנהגותה המעורערת של אימו ג׳וליה תהיה הרסנית כלפיו.
דודתו גידלה אותה באהבה ואמו ג’וליה אשר התגוררה בסמוך נותרה חלק מחייו וג׳ון העריץ ואהב אותה. היא נהגה לעיתים לבקר אותו, היא זו שחשפה אותו למוסיקת רוקנרול, עודדה אותו ללמוד נגינה ולמעשה השפיעה עליו מאד בבחירת הקרירה המוסיקלית. ג׳ון גדל ללא נוכחות אב, הוא לא הכיר את אביו הביולוגי ועד גיל 22 ופגש אותו רק פעמיים בלבד כאשר הוא רכש תקליטים של הביטלס. גו׳ן ואביו שוחחו אבל ג׳ון החליט שהוא אינו מעוניין להמשיך להיפגש עמו. ג׳וליה אמו נדרסה ע״י רכב חולף ונהרגה בתאונה זו כשהיא בת 44 וג׳ון היה בן 17. טרגדיה נוראית זו השפיעה עליו בצורה קשה מאד.
גו׳ן לנון התפתח מבחינה מוסיקלית הפך להיות היוצר הטוב בעולם, הקים את הלהקה הטובה בעולם והטרגדיות שעבר בילדותו באו לידי ביטוי בהרבה מיצירותיו וחייו הבוגרים. אימו הוזכרה ברבים משיריו, והוא הקדיש לה את שיר האהבה המדהים ״Julia״ וקרא לבנו על שמה ״Julian”
כן בוכים על בירה שנשפכה
כאוהד בירה מושבע וחובב כדורגל החלטתי לצפות במשחק הראשון של הנבחרת המקומית בפאב אנגלי במרכז הסוהו של לונדון. ירדתי בתחנת Tottenham Court Road והתעכבתי בצומת הרחובות, כדי להתבונן לרגע באורות והקישוטים הנוצצים של שלט התיאטרון שבימים אלו מציג מחזמר לכבוד הכריסמס, באנשים עם שקיות הפריימרק העמוסות ובאוטובוסים האדומים ברמזורים.
ניסיתי לראות בדמיוני את האירוע ההזוי והדרמתי שהתרחש במקום הזה ב- 1814, במה שכונה ״שיטפון הבירה הגדול של לונדון״.בקום בו עומד היום בניין התיאטרון עמדה לפני 200 שנה מבשלת בירה גדולה, שהפיקה מליוני ליטרים של משקה האלים עבור הפאבים הבריטיים. בליבה של המבשלה ניצבו שלושה מיכלי עץ עצומים שכל אחד מהם הכיל כחצי מיליון ליטרים של בירה. באותו אחר הצהרים של יום שני, ה-17 באוקטובר, התבקע אחד המיכלים ובתגובת שרשרת פגע בשני המיכלים האחרים ונחשול צונאמי אדיר של מליון וחצי ליטרים של בירה נשפכו לרחוב הסואן ושטפו בשצף קצף כל מה שנקרא בדרכם. מבנים קרסו, מרתפים בהם התגוררו משפחות הוצפו ואנשים נמלטו לכל עבר. חלקם מנסים לטפס ולהאחז בגגות הבתים וחלקם נסחפים על גלי הבירה האדירים. כאוס מוחלט השתלט על מרכז לונדון והעיתונים דיווחו שהמקום נראה כאיזור מוכה אסון טבע. שברים של כרכרות בכל עבר, חלונות מנופצים וקירות מבנים שקרסו מעוצמת הגל. יש המתארים כי התושבים המקומיים ניסו לאסוף את הבירה בסירים, כדים ובכפות ידיהם ושריח הבירה החזק נותר ברחובות למעלה מחודש ימים !!!! הדיווחים מספרים על 8 אנשים שטבעו באסון אף כי מספרם של הנספים ככל הנראה היה גבוה יותר.
המשכתי משם לפאב סמוך, שהיה עמוס באוהדים עם כוסות בירה מלאות בידיהם ועוד הרבה כוסות ריקות עם שאריות קצף שנותרו על השולחנות. חייכתי לעצמי בכל פעם שהנבחרת המקומית הבקיעה ובירה נשפכה מהכוסות לרצפה הדביקה לקול צעקות ״גול״ !!! שהרעידו את המקום.
באותו הרגע הבנתי כמה כוח עצום יש למשקה המיוחד והמדהים הזה.
לעיתים, כן בוכים כשהוא נשפך.
